#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טז. באלו תנאים יכול יחיד 1) לדון 2) להפטר מלשלם אם טעה 3) לכוף לדון בע""כ? "	"1) מומחה לרבים דהיינו גמיר וסביר. רש""י פירש שכשר רק למ""ד שאין עירוב פרשיות. והתוס' (ד""ה ואם) כתבו שתקנה מדרבנן שיחיד מומחה לרבים כשר אפי' למ""ד שיש עירוב פרשיות ושלשמואל כשר אפילו יחיד שאינו מומחה. ולכו""ע אם קבלוהו עלייהו יכול לדון.<br>2) אם קבלוהו עליהם, ופירש רש""י שאמרו שגם אם תטעה לא יתבעוהו, והתוס' (ד""ה ואי) כתבו שגם אם קיבלוהו סתם פטור מלשלם. או שקיבל רשות מבי ריש גלותא ורק מבבל לבבל או מא""י לא""י או מבבל לא""י אבל לא מא""י לבבל <sup>ז</sup>.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה דן) שמומחה לרבים יכול לכוף את האדם בעל כרחו. ודווקא כשאמר שלא יבוא כלל לב""ד או אם היה הלווה ואינו רוצה לדון כלל בעירו אלא רוצה שידונו במקום אחר אז כופין אותו ודנים בעל כרחו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ז.  כתב הר""ן בשם הרמב""ן שמי שהוא סמוך פטור מן התשלומים. והביא שיטה אחרת שסוברת שכל הסמוכים שבא""י אם טעו לא היו פטורים מלשלם, אלא שהיו ממנים סמוך אחד שהיה נוטל רשות מן הנשיא בפירוש לעניין פטור התשלומים.</span>"	סנהדרין ה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. מדוע מי קרמיון ומי פיגה פסולים למי חטאת? 	"רש""י פירש משום שאינם מים חיים. ור""ת (בתוד""ה פסולין) פירש משום שאין המים צלולים ועפר וטיט מעורב בהם והוי חציצה בין מים לכלים וכתיב מים חיים אל כלי <sup>ח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ח.  והר""ן פירש שאותם נהרות יוצאים לפעמים לצדדים וחוזרים לאיתנם ונשארים שם אותם המים ולא הולכים ולא באים והוו מי בצעים.</span>"	סנהדרין ה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח. במה טעו בני המקום שאמר להם התלמיד שמי ביצים אין מכשירין? 	"הם סברו שמי בצעים אמר להם שאין מכשירין וטעו לומר שכמו שמי בצעים פסולים למי חטאת כך אין מכשירין. ור""ת (בתוד""ה ואינהו) פירש טעותם שמי ֶבִיצים שאמר להם כוונתו למי ִביצים. ובירושלמי (הובא בתוד""ה רבי) פירש שטעו שמי שלק ביצים קאמר כלומר המים שהתבשלו בהם הביצים <sup>ט</sup> וכן גרס בברייתא.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ט.  כמבואר במהרש""א.</span>"	סנהדרין ה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. תלמיד שהורה מתי חייב מיתה ומתי אסור ואין חייב מיתה? 	"דעת התוס' (ד""ה אלא) שתוך שלש פרסאות חייב מיתה. וחוץ לשלש פרסאות אסור ואין חייב מיתה, ובנטל רשות מותר <sup>י</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>י.  והר""ן כתב בשם התוס' שהגזירה תלמיד אל יורה אא""כ נטל רשות מרבו בתלמיד חבר שחוץ לג' פרסאות מעיקר הדין מותר ומכח הגזירה אסור אא""כ נטל רשות. ודעת הר""ן שבפניו ממש חייב מיתה, ושלא בפניו אלא שהוא תוך שלש פרסאות אסור מדאורייתא ואין חייב מיתה וזהו בתלמיד גמור, אבל בתלמיד חבר בתוך ג' פרסאות מותר.</span>"	סנהדרין תוס' ה:		
